עבודה באילת

נושא שמדברים בו רבות ויוצר מחלוקות בחברה הישראלית הוא אותם עובדים זרים באילת שהפכו להיות מטרד ומהווים מעמסה על החברה האזרחית.

אולם אנשים אלה לא נפלו מהירח, כיצד נוצר מצב זה?

מסתננים ממצריים

מאז קום המדינה ניסו מסתננים לחדור לישראל מהגבול הדרומי הפרוץ שבין ישראל למצרים. עד שנת 2007 נקטה ישראל ביד חזקה ובזרוע נטויה נגד הסתננות זו שמטרתה הייתה בדרך כלל הברחת סמים על ידי הבדואים באזור.
בין המסתננים היו גם אפריקאים שחיפשו עבודה בישראל. הם נעצרו לתקופה ממושכת ובסופה גורשו חזרה למצרים. אולם בעקבות אירועים מחרידים שבהם נרצחו מהגרים אפריקניים על ידי כוחות הביטחון המצריים, גבר הלחץ הציבורי הפנימי והבינלאומי לחדול מגירושם חזרה לארצות מוצאם שבה נשקפה להם סכנת חיים. ממשלת ישראל החליטה לשנות את מדיניותה ואסרה על גירוש המסתננים שמוצאם מסודן או מאריתריאה ונחשבו לפליטים שאם יוחזרו למדינותיהם, חייהם בסכנה.
מדיניות זו יצרה מצב שאיתו לא השכילה ממשלת ישראל להתמודד. משטרת ההגירה סירבה לקלוט מסתננים אלה במחנות מעצר, משום שבכל מקרה לא ניתן לגרשם, והצבא שעצר אותם בחציית הגבול, לא היה ערוך ומוכן לאכסן אותם בבסיסים צבאיים.

מפליטים לעובדים באילת

כך החל הצבא לפזר פליטים אלה, שצוידו באישורי הגנה של האו"ם, בערים שונות בדרום, כאשר אילת, באר שבע וערד היו הערים המועדפות. עד מהרה נוצר שיתוף פעולה מפתיע בין ארגוני הסיוע שעשו ככל יכולתם על מנת למנוע את גירושם של הפליטים, לבין חברות ההשמה וחברות כח אדם, שזיהו את הפוטנציאל העסקי בחיבור שבין פליטים רעבים שלא ניתן לגרשם לבין שוק עבודה שמשווע לידיים עובדות.
למעשה, התפתח שוק של עובדים זרים באילת שהתמקד בתחומי הניקיון, המטבח והתחזוקה. עובדים אלה מנעו את קריסת ענף התיירות באילת כתוצאה מחוסר ידיים עובדות בבתי המלון, לאחר שהמדינה אסרה על העסקת עובדים זרים במשרות אלה.
תופעה זו, של זרים המוגנים בפני גירוש, יצרה מאגר של עובדים זרים באילת שאין צורך להתאמץ על מנת להביאם ארצה, להשיג להם רישיונות עבודה ולהסתכן בהעסקתם שלא על פי החוק.
מעמד של מוגנים מגירוש לא היה מוכר בחברה הישראלית ויצר מצד אחד תופעה של ניצול אולם מצד שני תופעה נרחבת של מחוות הומניטאריות.
מאחר והמחוקק הישראלי לא נתן את דעתו להסדר מעמדם החוקי ותנאי העסקתם של הפליטים, חברות ההשמה הן אלה שלקחו על עצמם, במפתיע, את הטיפול בפליטים חסרי כל אלה. הם דואגים להסדרת מגורים לעובדים ולבני משפחתם ולהכשרת העובדים לסוגי תעסוקה שונים, והם אלה שמטפלים בכל הקשור לנושא הביטוח הרפואי של העובדים.
שוב אנו רואים שמקום אותו השאירה המדינה ריק, החל להתמלא על ידי החברה האזרחית ולהפתעת כולם חברות ההשמה הן אלו שנרתמו למשימה.

מחפשים כעת עבודה באילת? לחצו כאן לשליחת קורות חיים